| Posted by: the_duke (Ofer Waldman) | This is my own translation into Hebrew of the text 河上公 from taiping guangji. I'm not sure whether Hebrew translations are acceptable here, but if they do I have some more translations which might be of help.
Here is the translation:
הדוכס אשר מעל הנהר, אין איש יודע את שמו, ובזמנו של הקיסר וֶן מהָאן קשר הדוכס עשב ועשה לו בקתה על חוף הנהר. הקיסר קרא את הקלאסיקה של לָאו דְזְה, חיבב אותה למדי, והורה לכל המלכים והשרים לשנן אותה. היו שם כמה עניינים ש(הוא) לא הצליח להבין, וגם בין אנשי התקופה לא היה מי שהצליח לפענח, ו(הוא) שמע שהאיש שכולם קוראים לו "הדוכס אשר מעל הנהר" מבין את כוונת הקלאסיקה של לָאו דְזְה. לפיכך שלח משלחת שתשאל אותו בנוגע לעניינים הלא-פתורים. ענה הדוכס: 「הדרך נכבדת והסגולה יקרה, אי אפשר לשאול עליהן מרחוק.」 עקב כך ביקר הקיסר עצמו בבקתה, לשאול אישית את השאלה. אמר הקיסר: 「כל אשר תחת השמיים הם אדמות המלך; בגבולות חופי הארץ כולם הם שרי המלך. ישנם ארבעה גדולים בכך, והמלך הוא אחד מהם. למרות שלחכם יש את הדרך, הוא עדיין מנתיניי. אל תעשה עוול, מדוע תתנשא?」 אז ספק הדוכס כפיו ובעודו יושב זינק מעלה, ולאט לאט התרומם לגובה של כמה מטרים באויר. הוא החווה בראשו וחייך בעודו מדבר: 「למעלה איני מגיע לשמיים, באמצע איני קשור לבני האדם, למטה איני שוכן על האדמה, איזה אדון יהיה לי?「 (בראותו זאת) ירד הקיסר ממרכבתו, הרכין ראשו ואמר: 「לא אצלח לסגולה, מתבייש אני לשוב לעיסוקיי הקודמים, כשרוני מועט ומשרתי רמה, ודאגתי קשה מנשוא. על אף ששולט אני בענייני העולם, ליבי סוגד לדרך, (אשר) למען האמת אינה ברורה לי, ורבים (בה) הדברים אשר לא אבין. תקוותי היתה שיעלה בידו של אדון הדרך ללמדני". אז העניק הדוכס לקיסר שני ספרי משי ואמר: 「עיין בם היטב, כתובים אלו מסבירים כל שפקפקת בו. מבלי להכביר מילים. מאז הוספתי הערות לכתובים הללו חלפו אלף ושבע מאות שנים, ובסך הכל עברו תחת ידיהם של שלושה אנשים, אתה הוא הרביעי. אל תחשוף אותו בפני אחרים שאינם שווי מעלה.」 סיים1 ונעלם. בתוך רגע חשך (האיזור) בעננים וערפל כבד, ושמיים וארץ נעלמו בו. והקיסר התרשם עמוקות. העוסקים בדבר מאמינים כי הקיסר וֶן רצה בדבריו של לָאו דְזְה, אך לא היה לו סיכוי לרדת לעומקם, לכן האיש האלוהי ירד במיוחד כדי ללמד אותו. ובשל החשש שליבו של וֶן מהָאן יסרב להאמין, חשף את ההשתנות האלוהית. מה שנקרא "לקדוש אין לב רגיל, לבו לב העם משמש לו לב」.
הסיפור מתוך "הגדות על בני אלמוות אלוהיים". |
